תרומה | השתדלות של אבא

להבדיל מסרבני העליה בזמן עזרא הסופר, אנחנו מוצאים בפרשת תרומה, דוגמה ל'משוגע לעליה' – יעקב אבינו:

אנחנו קוראים בפרשת תרומה: "ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים" (כו', טו').
מדרש תנחומא כבר שאל את השאלה המתחייבת – מאיפה מצאו בני ישראל עצי שטים במדבר?

המדרש מספר שכאשר יעקב אבינו הגיע למצרים, הוא מיד התחיל לזרוע זרעים של עצי שטים באדמה, כי הוא ידע שאחרי שה' יגאל את עם ישראל ממצרים, הוא יבקש לבנות לו משכן מעצי שטים במדבר.

ננסה לדמיין את המצב. יעקב אבינו מגיע עם המשפחה שלו למצרים. כולם עסוקים בהתאקלמות לסביבה החדשה, אבל יעקב… הוא כבר נמצא בשדה הקרוב ומתחיל לשתול את זרעי עצי השטים שלו. בטוח שכל הבנים עזבו הכל ובאו לראות מה האבא שלהם, אבא של כולנו, עושה באותם רגעים.

ננסה לדמיין את הדו-שיח שהתפתח לכאורה:
"אבא, מה אתה עושה כאן בשדה, בוא לנוח קצת. רק עכשיו הגענו!"
"בניי, אני שותל עצים. עצי שטים".
"למה אבא? למה אתה שותל עצי שטים דווקא עכשיו?"
"תראו, בעוד כמה מאות שנים, הילדים שלכם, יצאו ממצרים ויבנו בית לקב"ה במדבר, בדרך לארץ ישראל. אני רוצה להיות בטוח שהעצים האלו יהיו מוכנים. אז תעבירו את המסר מדור לדור, שכאשר הם יעזבו את הארץ המקוללת הזאת, הם לא ישכחו את עצי השטים האלה".

יתכן מאוד שאחד מהבנים אמר אז ליעקב: "אבא, עוד לא פרקנו את המזוודות. תן לנו קצת להתיישב כאן ואחר כך נראה!".
"זו בדיוק הנקודה", ענה יעקב "אני לא רוצה שתתיישבו כאן. אני רוצה להזכיר לכם שכאן, זאת לא הארץ שלכם. אני רוצה שכל יום תזכרו איפה הבית האמיתי שלכם. בכל פעם שתעברו לפני העצים האלה, אני רוצה שתחשבו על העתיד שלכם בארץ הקודש!".

יתכן מאוד שיעקב גם הוסיף: "אל תחשבו שכאשר תבוא הגאולה, ה' יעשה לכם את הכל. אתם תצרכו להיות מוכנים לעשות את ההשתדלות שלכם. אז זאת ההשתדלות שלי!".

המסר של יעקב שהיה טוב אז, חיוני בוודאי גם לימינו אנו. בית המקדש השלישי עדיין לא נבנה, וכל יום עלינו לזכור ולחדש את השאיפה לפעול למען הגאולה השלמה ובניית ביתו המחודש של הקב"ה בארץ הקודש.