תורה ורפואה לפרשת ויקרא: מה הקשר בין קורבן לאושר? יוסף ארוון, כ״ט באדר ה׳תשע״גפברואר 27, 2016 הקורבנות הם המוטיב המרכזי בפרשת ויקרא. אבל בימינו, שאין לנו בית מקדש ואיננו מורגלים בקורבנות – קשה לנו להבין את טעם הבאת הקורבנות.הרב שמשון רפאל הירש מסביר לנו את חשיבות הקורבן, המהווה בעצם מפתח לאושר.הרי כדי שאדם יהיה בריא ויתפקד בצורה טובה, עליו לדעת מה המשמעות לחייו; מה הוא אמור לחפש בעולם הזה? ד"ר פרנקל, הפסיכיאטר והסופר היהודי הידוע, ששרד את מחנות הריכוז של גרמניה הנאצית, כותב בספרו המפורסם, "האדם מחפש משמעות", שאם אין לאדם משמעות בחיים, מטרה, יעוד – אפילו אם הוא בריא וחזק, לא יהיה לו סיכוי להחזיק מעמד במחנות. להיפך, אנשים פחות חזקים שרדו את אימת המחנות, רק כי היתה להם משמעות לחיים. אדם שיודע למה הוא חי – זה נותן לו כוח להלחם על חייו. ורוב האנשים ששרדו, היו אנשים עם תודעת דתית עמוקה. רק הקרבה אל ה' נתנה להם את הכוח להתגבר על ייאוש.בפרושו לפרשת ויקרא, כותב הרב הירש דברים מדהימים שכדאי לכתוב אותם במלואם (ויקרא א', ב'): "המילה קורבן, פירושה להתקרב, להגיע לידי יחסים הדוקים עם פלוני. אמור מעתה: תכלית ותוצאה של הקרבה היא השגה חיובית של קיום נעלה יותר… וכן מוכח מכאן שהקרבן בא לספק את צרכי המקריב – ולא את צרכיו של מי שהקרבן "קרב" אליו. רצון המקריב, שיגיע לידי יחסים קרובים עם ה'.תכלית הקרבן היא קירבת אלוהים. "קרבת אלוהים יחפצון" (ישעיה נח, ב) – זו קרבת אלוהים, שהיא הטוב היחיד לאדם מישראל… במקדשי אל יבין האדם, שקירבת האלוהים, היא קנה מידה היחיד להשקפת עולמו ולהערכת אושרו. שם, בדביר ובהיכל, יתברר לו, שאושרו הרוחני והחומרי יתפתח רק בקרבת ה'. בחצר ילמד שהדרך היחידה להשגת קירבת ה' היא ההתמסרות לאש הדת המאירה ומזקקת והמחייה… שם נפתרות חידות החיים, שם תלויה מידת האושר במידת קירבת ה'. שם כל ריחוק מה' מביא לידי אבדון, "רחקיך יאבדו". שם הטוב מצוי רק בקרבת ה'. יותר על כן, רק קרבת ה' היא טוב לאדם – "קרבת אלהים לי טוב". כך אבד טעמו של האושר אם הוא מצוי בריחוק מה'. ואילו בקרבת ה', הייסורים מתמתקים, ואף הם הופכים לטוב. כי במקדשי אל מזדככת כל רוח ונפש – להבין ולחוש מה טוב לאדם. "אך טוב לישראל אלוהים לברי לבב…עיצומו של הקרבן איננו מוות, אלא תחיה וחידוש הוויה… ובקרבת ה' האדם יטול את חלקו הנצחי ברצון ה'". כל חייו, האדם מחפש טעם לחיים. והנה הרב מסביר לנו שהאושר הוא ביחס ישיר לתחושה של קרבת ה'. יותר מזה, אפשר להגיד שהערך של האדם הוא אך ורק פונקציה של יחסו לה'. אפשר לקרוא את הפסוק "שויתי ה' לנגדי תמיד" בפשט, בזה שהאדם צריך להיות תמיד קרוב לה', ולהרגישו בכל מקום ובכל רגע. אבל בצורה יותר עמוקה אפשר להבינו כך: שויתי = ה' לנגדי תמיד. מה אני שווה? אני שווה משהו רק אם ה' לנגדי תמיד. כל אחד מאיתנו מנסה להיות הכי טוב, הכי שווה בעיני אנשים. כל אחד מחפש את דרכו. אחד חושב שהכול תלוי ביופי, אחד חושב שהחוכמה היא הכי חשובה, והאחר יכול לחשוב שהכול תלוי ב… תספורת שלו. אבל האמת, שרק הקרבה לה' נותנת ערך לאדם. וכולם מרגישים את זה! זה כל כך שקוף. יותר האדם קרוב לה', יותר הוא מקרין קדושה, אמת וחן.כל אחד מאיתנו שונה. אין אף אדם הזהה לשני. קשה לאדם לפעמים להעריך את עצמו. קשה לו למצוא את הדרך להשתפר, למצות את פנימיותו, לגלות את ה'אני' האמיתי שלו. והנה באה היהדות ואומרת לנו: לא ביופי ולא בחוכמה ולא בעושר תלוי הערך הסגולי שלך אלא, רק בקרבת ה'.ככל שהאדם מגלה את ה' בתוכו ובסביבתו, כך הוא מגלה וחושף את עצמיותו, את עצמותו – ע"י גילה, שמחה אדירה. ידוע שכאשר האדם עצוב, הוא כאילו סגור וסוגר את פנימיותו, ולהבדיל אדם שמח – פתוח ופותח, מגלה את עצמו לאחרים.מעתה, בכל פעם שנרגיש רע – מדוכאים, נחותים – אנחנו צריכים לדעת שהפיתרון הוא קל ותלוי רק בנו: להתקרב לה'. וזה הדבר הכי קל בעולם. כי ה' הוא בכל מקום. פעם שאלו את הבעל שם טוב: "איפה ה'"? והוא ענה: "בכל מקום שנותנים לו להיכנס". ה' מעוניין ב-100% של קשר איתנו. אבל בגלל הבחירה החופשית של האדם, ה' לא כופה עליו את נוכחותו. יכול להיות שהאדם לעולם לא ירגיש את ה', ולהיפך יכול להיות שהאדם ירגיש אותו בכל רגע של חייו. הכול תלוי ברצון שלנו, לתת לו להיכנס לתוכנו.פעם נכדו של הבעל שם טוב בכה. התקרב אליו סבו ושאל לפשר הבכי, וענה לו נכדו: "סבא, אני רוצה לשחק מחבואים עם החברים שלי, אבל הם לא מחפשים אותי". הרהר רגע הבעל שם טוב, נאנח אנחה עמוקה ואמר לנכדו: "אתה צודק, כמה זה מאכזב! דע שגם ה' מסתתר… אבל האדם לא מחפש אותו!".אינשטיין כתב נוסחה חכמה והתפרסם מכך בכל העולם, אבל ליהדות יש נוסחה יותר חכמה: אושר = קירבת ה'! "ישמח לב מבקשי ה'""אשרי אדם בוטח בך""ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו"מי יתן ונזכה. פרשת שבוע ויקראפרשת שבועשמחהתורה ורפואה
תודה רבה ואכן כנים הדברים זה העיקר בעבודת הבורא להתקרב אליולצערנו הבעיה שכל הקיצוניות והחומרא בהלכות שכלל ישראל מוסיפים מידי יום ויום בלי טעם וריח מקשים לעבודת הבורא וזכינו להתקרבות השם מתוך בינה והבנה אמיתית אלעזר האמבורג הגב