תורה ורפואה לפרשת בראשית: רק בריאות!

כידוע, בפרשת בראשית מדובר על בריאת העולם. מעניין לראות שהמילה בריאות באה מאותו שורש של מילה בריאה.

הרמז בכך הוא ברור: אם רוצים להיות בריא – צריך לברוא. בלי בריאה, בלי עשיה, בלי יצירה – אין בריאות. והדבר הזה ידוע לכל רופא משפחה.

אכן, רואים לעתים קרובות שגברים (בעיקר) שהיו בריאים עד גיל הפרישה מעבודה, מתחילים להיות חולים מספר חודשים אחרי שהם יצאו לגמלאות.

מה קרה? עד עכשיו הם לא ידעו בכלל איפה ממוקמת המרפאה שלהם, ופתאום הם מתחילים לבקר את הרופא שלהם לעתים תכופות. למה?

כי עד עכשיו הם עבדו כל יום וכל היום. הם עשו, הם יצרו, הם בנו, ועכשיו הם מוצאים את עצמם בטלים ללא תעסוקה. הם מסתובבים בבית ולא יודעים מה לעשות.

כאשר החיים הם כעין מחול סגור, מופיעה המחלה. כשאדם מרגיש חלול, ריקנות פנימית, הוא מתחיל להיות חולה. אכן בעזרת שפת הקודש, אנחנו מבינים שמחלה ומחול (כעין עיגול), חולה, חלול, חול וחלל, באים מאותו שורש.

יש לציין שאצל אנשים דתיים, התופעה הזו היא הרבה פחות נפוצה, כי הם היו עסוקים לפני זה בעשייה רוחנית ובלימוד ויש להם תעסוקה רוחנית גם כן אחרי הפרישה. הרי הבריאה של האדם היא לא רק חומרית, אלא גם ובעיקר רוחנית. האדם התורני ברא, בורא ויברא את העולם הרוחני שלו.

הרב אברהם יצחק הכהן זצ"ל כבר כתב משפט מדהים על הבריאות הגופנית והנפשית של האדם:

"כל החולשות הגופניות והרוחניות באים רק מחיסרון של הנשמה העצמית" (אורות הקודש ח"ג). זאת אומרת שכאשר האדם מרגיש ריקנות רוחנית, נשמתית, אין לו יותר כוח והוא נעשה חלש וחולה.

לסיכום, אם רוצים להיות בריאים צריך תמיד לברוא מחדש ולא סתם לזרום עם הזמן. האדם צריך תמיד ליזום, לברוא ולהיות פעיל בעיקר מבחינה רוחנית.

כתיבת תגובה לבטל