תורה ורפואה לימי בין המצרים – מעבר ממשבר להבראה יוסף ארוון, כ״ו בתמוז ה׳תשע״גפברואר 27, 2016 רוב האנשים חושבים שהמחלות או הצרות שלהם הן מקריות או עונש מהשמים, דבר השובר את המורל שלהם ומחמיר את מצבם. תפקידו של הרופא המאמין הוא להסביר שלכל מחלה, לכל צרה, ולכל משבר יש תפקיד של תיקון הנשמה, דרך ייסורים לגוף. המשבר חייב להופיע בכדי להביא את ההבראה, את הבריאה החדשה של האדם. אבל נשאיר את המחלה לסוף, אחרי שננסה להסביר תחילה את הצורך במשברים בעולם הזה, ודוגמה מצוינת היא התקופה של ימי בין המצרים. כתוב בבראשית רבא ב', ה': "מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה בית המקדש בנוי וחרב ובנוי. "בראשית ברא אלוקים", הרי בית המקדש בנוי. "והארץ הייתה תהו ובהו", הרי בית המקדש חרב. "ויאמר אלוהים יהי אור", הרי בית המקדש בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא". יש סדר בעולמו של ה', שאינו סדר שאנחנו תמיד מסוגלים להבין. תחילה יש בנייה ולאחריו חורבן, חושך, ושוב בנייה משוכללת. זה התהליך של החיים. בעולם של הקב"ה יש הופעה של אור בתחילה. הרי האור של המשיח קדם לעולם, אחר כך האור הזה כוסה ע"י החושך של ארבעת הגלויות (בבל כנגד תוהו, מדי כנגד בוהו, יוון כנגד חושך ורומא כנגד תהום). אחר כך מופיע מחדש האור (ויהי אור) שכבר היה אלא בצורה מוסתרת ע"י הקליפות כפי שראינו עכשיו. למה ה' ברא סדר כזה, הפוך על הפוך – אור, חושך ושוב אור? כדי להבין את רצונו של ה', ניתן כמה דוגמאות: עוּבָּר נברא באור עצום (רואה מתחילת העולם עד סוף העולם בבטן אימו) ולומד את התורה מפי מלאך כשנר על ראשו; כשהילד נולד (כשאימו נמצאת על המשבר) משכיחים לו את כל התורה שלמד בבטן אימו, והוא מגיע לעולם שהוא כולו חושך עבורו. אחר כך כל החיים שלו יהיו חיפוש אחרי האור שנסתר. אפילו אורו של המשיח חייב להיות נסתר בהתחלה. לוט ובנותיו מולידים במערה חשוכה ובמעשים חשוכים את הזרע שיביא בעתיד את רות המואבית. יהודה ותמר, בפגישה בצומת דרכים, מביאים לעולם את זרעו של בועז. יותר מאוחר רות ובועז יפגשו בשדה, בלילה, ומשם תבוא הנשמה של דוד המלך וממנו של המשיח!למדנו מכאן שהחושך, המשבר, חייבים לקרות ואחר כך האדם יצטרך להתיר את כל הקליפות כדי להגיע שוב אל אור. עוד דוגמאות: אדם וחווה באו לעולם כשהם מחוברים. ה' מפריד ביניהם וזה על מנת שוב לחפש אחד את השני ולהתאחד מחדש. האדם ואשתו היו נשמה אחת בשמים. הם נפרדים בירידתם לעולם ומחפשים האחד את השניה כל חייהם. אפשר גם להגיד שהאדם הראשון היה מחובר לקב"ה בשמים, ואחר כך נפרד ממנו, ויחפש שוב את ה' בכל חייו. התשובה, שהיא פשוט גילוי חדש של אור ה', מתחילה תמיד בחושך. בתוך התשובה יופיע אור חדש שמסייע לאדם (שהוא אור שנותן ה' לאדם), אבל האור הראשון הזה הוא רק זמני, ואז יתחילו הקשיים של החזרה בתשובה, והאדם יחפש את ה' במאמצים ובמשברים שקורים לו. גם בניית הזוגיות בין גבר לאישה עוברת אותה דרך. בהתחלה, אחרי תקופה של חושך ושל בדידות, מופיע אור גדול של אהבה, אבל חייבים לבוא משברים בזוג כדי להגיע אחר כך להרמוניה מושלמת בזוגיות. הרי אין התקדמות ללא נסיגות. המילה 'קדימה' מאוד מיוחדת כי זה גם להתקדם אבל זה גם במשמעות של 'קודם', חזרה לאחור. בקיצור החושך, המשבר, ההרס, הם חלק ממציאת האור ומתהליך של כל בנייה. זה פשוט, אבל אנחנו לא רוצים להבין את התהליך הכללי הזה, שהוא הבסיס לכל החיים. גם המחלה היא תהליך של משבר שבא לתקן את הנשמה דרך שבירת הגוף, הקליפה שלנו. המילה חולי באה מהמילה 'חול'. החולי מופיע כאשר האדם מתמלא חול, חומר עבה שמטשטש את הראיה, שמסתיר את האור של הקדושה. האדם כולו עסוק בדברי חול, חומריות, תאוות ויצרים. זה מצב שאסור לו להימשך, כי זה פוגע בנשמה של היהודי. אז ה' מביא מחלה שלכאורה רק מחמירה את המצב, אבל המחלה היא גם מחילה במובן של תעלה שבונים מתחת לאדמה בכדי להגיע בסוף לאור. המחלה היא גם מחילה במובן של סליחה. החושך הזה, הוא הזדמנות לחזור בתשובה כי לעיתים אין דרך אחרת לחולה למצוא רפואה. בסוף התהליך האדם נמחל ע"י ה', אם הוא חזר באמת בתשובה. הוא הבריא , הוא בריאה חדשה עכשיו. עוד פעם אנחנו רואים שהמחלה היא חלק של בריאה חדשה. תחילה יש בריאה ובריאות טובה, אחר כך בא תהליך של הסתרה ע"י קליפה של חול, חומר, שמסתיר את האור ואז מופיעה המחלה ואחר כך תהליך של חזרה לאור. דרך אגב אותיות 'הרופא' הן גם 'פה אור'. הרופא הכי טוב הוא זה שיש לו דיבור של אור, של תקווה ושל אופטימיות. לבסוף, נבדוק במהירות את התהליך של הצחוק. אומרים שהצחוק הוא הרפואה הכי טובה, ואם מסתכלים על הצחוק, אנחנו רואים אותו תהליך. כאשר תהליך מתחיל בכיוון מסוים ושפתאום, בצורה לא צפויה, הוא מתהפך – מופיע הצחוק. בדרך כלל ככל שיש יותר קונטרסט, ניגוד, ככל שהמתח גבוה, לפני ההתהפכות המצב, כך הצחוק יהיה חזק יותר. זה הצחוק של 'ונהפוכו' של פורים. המתח היה דרמטי, עם ישראל עמד להיכחד, ופתאום הכל התהפך לטובה. וכאשר מגלים את הנסתר, מופיעה הגילה. אברהם צוחק כאשר ה' מודיע לו על לידתו של יצחק. זה היה בלתי צפוי, בלתי אפשרי, ולכן מופיע הצחוק! יש הרבה פסוקים שמדברים על הצחוק: "אז ימלא שחוק פינו". אז ולא עכשיו, כי בעולם הזה אי אפשר לצחוק בצורה מלאה. מעניין לראות שכתוב באשת חיל: "ותשחק ליום אחרון", כי אפילו ביום המוות, ביום המעבר לחיים נצחיים, יש על מה לשמוח.נתמלא תפילה להיות בשמחה תמיד! חגים ומועדים בין המיצריםחגים ומועדיםמשברתורה ורפואה