רפואה ופרשת חוקת

הפרשה מתחילה בעניין פרה אדומה, שאפרהּ אמורה לטהר את עם ישראל. אז למה כתוב "זאת חוקת התורה" ולא זאת חוקת הפרה? כי כמו שהסיפור של הפרה אדומה הוא בלתי הגיוני – המטהר נטמא, והטמא נטהר – כך החוקים של התורה הם לרוב הפוכים מההיגיון. ההיגיון של התורה הוא ללכת נגד כל הגיון!

כדי להסביר את העיקרון של התורה, הרמב"ן כותב משהו מפתיע: "הוא מדרכי התורה שכל מעשיה נס בתוך נס תסיר הנזק במזיק ותרפא החולי במחליא" (רמב"ן, במדבר כא',ט).

כדי להבין את מה שמתכוון הרמב"ן ניתן כמה דוגמאות:

דוגמא מעולם הרפואה:
– החיסונים משתמשים בחיידק (מוּמת אמנם), כדי למנוע מחלות. אותו דבר עם הנסיוב (SERUM, נגד ארס של נחשים).

דוגמאות מההיסטוריה:
– ככל שהערבים מנסים למוטט אותנו, כך אנחנו מתאחדים ומתחזקים יותר.
– רוב העריצים בעולם הלכו לאבדון בגלל שהם לא ידעו להפסיק בחיפוש אחרי עוד ניצחונות. למשל הצורר הנאצי, לא הסתפק בשליטה בכל אירופה ורצה לכבוש גם את רוסיה, ושם נפל.
– החיפוש ההיסטרי אחרי שלום מזויף, אפילו במחיר של נתינת ארץ הקודש לאויבינו חינם אין כסף, הביא לנו רק עוד מלחמות וקורבנות.
– אין כמו אויבינו בשביל להרוג את אויבינו. הערבים, ברוך ה', הורגים אחד את השני יותר טוב ממה שצה"ל עושה.

דוגמאות בעולם הערכים:
– ההשתוללות המינית בעולם הביאה בעצמה את מחלת האיידס שבלמה לפחות במקצת את ההתדרדרות המוסרית.

באופן כללי ה' משתמש בהפכים כדי לשנות את המציאות. בפרשת בשלח, כאשר לבני ישראל אין מים מתוקים במדבר, משה זורק ענף עץ מר לתוך מים המרים כדי להמתיק אותם!

משה בעצמו הוא ההפך מהדמות התורנית שהיינו מצפים ממנה להנהיג את עם ישראל. במקום אהרן, למשל, שהיה מוכר בעם והיה צדיק גמור, מגיע איזה רועה צאן שלמד באוניברסיטה של קהיר ושלא חבש שטריימל גדול ולא לבש מעיל שחור. נוסף לזה הוא גמגם! משה רבינו, הדמות הלא צפויה, הוא יביא בצורה לא צפויה את הגאולה.

מזה אנחנו צריכים להבין, שהגאולה לא תבוא בהכרח בדמות של צדיק עם זקן גדול וכיפה גדולה, כמו שארץ ישראל לא נבנתה ע"י צדיקים, אלא ע"י יהודים פשוטים שאהבו את ארצם מעל הכל, אפילו אם הם לא הלכו שלוש פעמים ביום לבית הכנסת.

רק בפרשה שלנו העם מכיר בטעות שלו כמו שכתוב: "חטאנו כי דברנו בה' ובך" . לא הבנו את המסר של ה', ולא רצינו משהו לא הגיוני. לא להאמין במשה, לא להאמין בדרכים המוזרות של ההיסטוריה, זה כמו לא להאמין בקב"ה. אנחנו רוצים שהכול יסתדר מהר ובצורה הגיונית, לפי החוכמה שלנו, אבל לה' יש דרכים לא צפויות, לעיתים קרובות.

חג פורים, הוא החג שמסמל את ההפך – "ונהפך הוא". מי זה הוא? זה הקב"ה בעצמו. נהפוך… הוא, ה' שעושה את ההפך מהצפוי, מההיגיון. בפורים גם כן מתחפשים ובצד שני מתגלים ע"י השמחה שמגלה את האישיות האמיתית שלנו, והשתייה שמגלה את הסוד. בפורים היתה אמור להיות השואה הכי גדול לעם היהודי, ודווקא משם יצאנו עם היד על העליונה. זה מזכיר קצת את השואה האחרונה, שאחריה ובגללה אולי, החלוצים בנו את הארץ. עלינו להבין שהטרקטוריסט על הגבול עם העוזי על הכתף עשה אולי יותר, כדי להביא את הגאולה, מאשר כל הישיבות בבני ברק.

הגאולה האחרונה תהיה כמו הראשונה, בלתי צפויה!

אז ננסה ללמוד לקח. כאשר שום דבר לא מסתדר, עלינו לא לאבד את האמונה ולמרות שאנחנו לא מבינים למה אנחנו חולים, או למה העם היהודי עוד לא חזר כולו בתשובה, עלינו לדעת שדווקא עכשיו, בחושך, ה' יגאלנו.