חידוש שעלה בדעתי לפרשת ויקרא יוסף ארוון, ח׳ בניסן ה׳תשע״גפברואר 27, 2016 אני לא יודע אם ראוי שאני אעלה את החידוש הזה על הכתב. ראשית, מכיוון שאינני יודע אם זה באמת חידוש. אולי כמו מילות השיר – "אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה", ושנית, אינני חושב שאני ראוי לחדש חידושים ולהמציא המצאות ש"לשליש ולרביע לא שמענו".אבל בכל זאת, אעלה את הדברים על הכתב מכיוון שהם באמת מצאו חן בעיניי (ואני לא משוחד).ידועים לכל דברי המדרשים והמפרשים על הא' הזעירה של המילה ויקרא הפותחת את ספר ופרשת ויקרא. רבו הפרשנים שתלו את העניין בעוותנותו של משה. ומכאן באמת הייתי רוצה להמשיך…משה, העניו מכל אדם, רצה להקטין את אחת מהאותיות של "ויקרא". חשב להקטין את ה-ו', אבל ידע שה-ו' כבר נפגמה בפרשת פנחס "הנני נותן לו את בריתי שלום", שבמילה שלום האות ו' חתוכה. לכן ראה להקטין אות אחרת. "ויפן כה וכה" וראה שאין אות שראוי להיפגע בגודלה. הלך והקטין את ה-א'.אם כן, מה מצא בא' שהקטין אותה? ידע משה רבינו שהא' ראויה היתה שתפתח את התורה, אך הקדימתה האות ב' במילה בראשית. ידוע המדרש שאומר שכדי לפייס את ה-א', היא נעשתה הראשונה בעשרת הדברות, ב"אנכי ה' אלוקיך". אבל כידוע, עשרת הדברות נכתבו פעמיים בתורה, משמע שה-א' זכתה פעמיים. מכאן הבין משה רבנו, שהיות וא' זכתה ביותר ממה שהיתה צריכה, ניתן להקטין אותה בלא שתפגע.ומכאן למדנו את המדרש המקורי – ענוותנותו של משה, שדקדק לא לפגוע אפילו באותיות.דוד בן יוסף. פרשת שבוע ויקראזעיראזעירהחידושפרשת שבוע