קדושים, אמור ויום העצמאות | קדושה יוסף ארוון, כ״ז בניסן ה׳תשע״ומאי 5, 2016 לפי דברי תורה של הרב דינוביץ כל הפרשות האחרונות – אחרי-מות, קדושים ואף פרשת אמור מתייחסות למושג הקדושה. עוד מעט נחגוג יום קדוש במיוחד: יום העצמאות. ננסה, תחילה, להבין מה זאת הקדושה, מושג שלפעמים אינו מובן לרוב הציבור היהודי. כשמדברים על מישהו קדוש, חושבים על צדיק עטוף בשבע טליתות, שקוע במדיטציה עמוקה על פסגה של הר או מתבודד ביער עבות. האם זו הקדושה שדורשת מאיתנו התורה? ובכן, אם אנחנו רוצים להבין מושג כל שהוא בתורה, צריך תמיד לחזור למקור הראשון בו נחשף אותו מושג, בכדי להבין אותו בצורה יסודית. בפעם הראשונה שהתורה מזכירה קדושה, מדובר על קדושה במושג של זמן דווקא: השבת (בראשית פרק ב'). בקידוש של שבת, אנחנו קוראים: "יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות. בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ, זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת." השבת מקבלת את קדושתה היות והקב"ה השתחרר, כלומר "שבת מכל מלאכתו". בשבת זוכרים את יציאת מצרים, כי אנחנו השתחררנו מהמצרים הפנימיים שלנו. מושג השבת מסביר לנו שהקדושה זה תחילה 'להשתחרר', וכמו ה' ששבת מכל מלאכתו אשר עשה, גם אנו נדרשים להשתחרר מכל עשייה, מכל הדאגות של השבוע, ואף מההרגלים שלנו. למשל כתוב בהלכה שאסור לצאת מהבית עם מטריה בשבת, אפילו אם יש גשם. אבל לנו קשה להבין זאת היות ואנחנו סגורים במחשבה שבלי מטריה אי אפשר לצאת בגשם. גם כאן אנחנו צריכים להשתחרר מהתפיסה הזו ולראות שאפשר להיות תחת הגשם, בלי ההרגל של לשאת מטריה. זה להשתחרר מהצורך שלנו ולראות שאפשר לחיות בלי מטריה, בלי מכונית, ובלי טלוויזיה. כך אנחנו חוזרים להיות חופשיים. יום השבת אינו רק זמן של מנוחה, הוא הזמן שמשתחררים בו, זה זמן החופש. המושג 'קדוש' מתגלה בפעם השנייה בתורה, בקשר לקדושה של… פטר חמור! חייה מאוד רחוקה מדמות הצדיק שדברנו עליה קודם, לא? כתוב בפרשת בא: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא" (שמות, יג, א- ב). למה מגיע לחמור, "פטר כל רחם", להיות קדוש? בגלל אותה הסיבה שראינו בקשר ל'קדושת השבת. הוא שחרר (פטר) את הרחם של אמו, כי הוא השתחרר מהמקום הסגור בו הוא היה עד לידתו. הוא גם פתח את הדרך לכל מי שיבוא אחריו. זה כמובן לא במקרה שהתורה מדברת על קדושת חמור. זאת כדי להראות לנו שהקדושה היא לא רק "HOLYNESS" כמו ברוב הדתות, שמתרגמים ככה, בצורה מזויפת את המושג של קדושה. היהודי הוא היצור האחרון שהתורה מקנה לו את האפשרות לקדושה, כמו שמופיע בפרשת קדושים: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא, יט, א-ב). יש לשים לב שה' מדבר אל "כל עדת בני ישראל", ולא רק ליחידי סגולה. זאת אומרת שכל יהודי באשר הוא, יכול להיות קדוש. גם החיים עצמם נקראים 'חיים קדושים' או 'קדושת החיים', כי החיים הם יציאה לחופש. כמובן שהשחרור, או החופש, יכולים להביא גם להפך מקדושה אמיתית, באם משתמשים בחופש בצורה של שחרור הרסן של היצר הרע. לכן, המילה קדשה מרמזת לנשים שעסקו בעבודה זרה במקומות קדושים ומשתחררות, לכאורה, מכל הגבלות מוסר. החופש יכול להתקיים רק אם משתמשים בו בכדי להגביל אותנו, לכן ה' אומר לנו: "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה'". (פרשת אמור כב, לב-לג). כמובן, שבפרספקטיבה הזאת, חג העצמאות הוא יום קודש, בו השתחרר כל העם. להבדיל מארצות אחרות, ארץ ישראל היא המקום הכי קדוש בעולם. הרב קוק זצ"ל היה אומר שבחוץ לארץ קיימת קדושה רק בבתי כנסת, אבל בישראל יש קדושה גם מחוצה להם. גם כשאנחנו יוצאים מבית הכנסת, אנחנו נמצאים בקדושה של ארץ ישראל. האנשים, הבתים, העבודה – הכל מתבצע בקדושה. פרשת שבוע אמורדינוביץיום העצמאותעצמאותפטר רחםקדושהקדושיםשבת