בין המצרים וגאולה: הצפייה לגאולה – חלק ראשון

הרב חרל"פ בספרו "מעיניי הישועה" פרק לו', כותב מאמר מרתק על תקופת בין המצרים והגאולה. מה הקשר בין התקופה העצובה הזו לגאולה העתידית?

ובכן, למרות שלכאורה יש סתירה בין האבל של ימי בין המצרים לשמחת הגאולה העתידית, הרב נותן לנו להבין שהציפייה לגאולה יוצרת בנו אופטימיות מיידית שמאפשרת להתגבר על הדיכאון של התקופה הזאת.

לעת עתה, נתייחס רק לגאולה הכללית-לאומית של עמנו. בהמשך, עקב האורך הלא רגיל של הרעיון, אכתוב מאמר על הגאולה הפרטית שלנו ועל הרפואה שיש בצפייה החיובית להווה והעתיד שלנו בתור אנשים המוקפים תמידית בחושך וחרדות. המאמר יופיע מיד אחר כך במסגרת של מדור תורה ורפואה. (קישור למאמר).

הרב אומר שהיחידים שלא יכנסו לדיכאון ולחרדות (שיפגעו בכולם), בתקופה של עקבתא דמשיחא, יהיו המצפים לגאולה. יש הבדל גדול בין לחכות, לקוות לבין להמתין ולצפות. המתנה היא פסיבית, ציפייה היא אקטיבית.

כותב הראי"ה זצ"ל: "הציפייה כוללת גם שימת עין תדירה והצופה לא יעזוב עמדתו גם באין לפניו דבר מתחדש. עליו גם לעשות מה שדרוש לעשות לטובת המצב, כן יזרז לעת הנכון בלא איחור רגע וזמן" (עולת ראיה, חלק א).
הרב חרל"פ ממשיך לומר שכדי שהציפייה תהיה נחקקת בליבנו עד כדי כך שזה יתגשם בחיינו ומעשינו, הציפייה לא צריכה להיות רק שכלית, שטחית, מהפה ולחוץ, אלא היא חייבת להפוך לחלק מאיתנו. אנחנו חייבים לחיות בציפייה בכל איברינו.

לא צריך ללמוד רק את הפשט של התורה, עם הלכה ומשנה. צריך ללמוד תורה שמדברת גם על תקופתנו כי התורה היא לא רק עבר, או סיפור נחמד או מדריך שימושי כדי לא לקבל עונש מהשמיים, או להימלט מהגיהנום.
צריך לרומם את כל העולם ע"י עיון עמוק בתורה הגואלת שתרומם אותנו. כל האיברים שלנו מתגעגעים לחיים האלה ומתוך זה מתרוממים לדרגה של עתיד שמתגלגל ומתגלה כבר בהווה שלנו.

האדם המאושר צופה באקטואליות של ההווה ורואה הרמוניה, איפה שאחרים רואים רק כאוס וחושך. הוא לא רואה את החיים שלו בתור דברים או ימים נפרדים, אירועים מקריים שבאים סתם אחד אחרי השני, אלא, אפילו אם הוא לא תמיד מסוגל להבין את התוכנית של הקב"ה, הוא צופה בראייה מתוכננת של החיים שלו ושל העולם כולו. הוא יודע שבכל שלב מתבצע הפרויקט של ההיסטוריה, של ההסתר-יה המתגלה בעולם. והפרויקט של ה' הופך להיות שלו, נחקק בליבו ובכל אבריו והוא מוליך אותו בהתרוממות רוח, וממלא שמחה את כל אישיותו.

בתקופה הזאת יהיו רק פסימיים או אופטימיים. באיזה צד אתם בוחרים?