רפואה בפרשת חיי שרה: איזהו עשיר? השמח בחלקו. יוסף ארוון, כ׳ במרחשוון ה׳תשע״הפברואר 28, 2016 אמרנו כבר ברשומה הקודמת שהשמחה טובה לבריאות נפשית וגופנית, כמו שכתב רבי נחמן מברסלב :"כל המחלות באות ע"י מרה שחורה ועצב, והשמחה היא הרפואה". האמרה הידועה אומרת – "איזהו עשיר? השמח בחלקו". אבל איך מיישמים את "השמח בחלקו"? איך נשמח בחלקנו? הרי מספיק לפתוח את הרדיו ולהקשיב למהדורת החדשות בכדי להיכנס למתח נפשי, לכעס או לדיכאון. ובכן, בפרשתנו אנחנו רואים שאברהם חי את כל חייו בברכה: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם, בַּכֹּל" (בראשית כד, א). הפרשנים מסבירים כי "בא בימים" – כאילו כל ימי חייו היו מלאים וברוכים, כאילו הוא נהנה כל חייו! אבל איך יכול להיות? הרי חייו של אברהם לא היו קלים במיוחד וכללו ניסיונות ומשברים רבים וקשים. חייו שלו ושל שרה לא נראים כמודל לחיים נוחים, והאמת היא שכאשר חושבים בדרך כלל על חיים מאושרים, מדמיינים חיים ללא צרות, ללא מחלות, עם הרבה רוגע ונחת, לא בדיוק הסגנון של הזוג אברהם את שרה. האשמה היא בנו. מה שאנחנו לא מבינים הוא שחיים ללא ניסיונות ואתגרים מביאים רק ל… שעמום ומחלות. סוד האושר הוא שהשמחה מופיעה רק כאשר האדם מתגבר על קשיי החיים או על המגבלות הפיזיות או הנפשיות שלו. ידוע מאמר חז"ל בנושא: "תכלית החיים – מה שחסר". בפרקי אבות ד', א', כתוב: "איזהו עשיר – השמח בחלקו". ניתן אולי לחשוב שמדובר על החלק המאושר של החיים של האדם. מעין 'חשיבה חיובית' בה אנחנו מתרכזים על חצי הכוס המלא של החיים אבל האמת היא שצריך להבין שהחצי הריק של הכוס, גם הוא טוב. זה דווקא החלק הקשה בחיינו, בו התגברנו על קשיים. וחצי הכוס הריקה הוא המשימה שלנו, התיקון שלנו וכמובן השכר שלנו. "לפום צערא אגרא". רצוי לפרש מעכשיו את הקטע הכל כך מוכר של פרקי אבות כך: איזהו עשיר, השמח בחלקו… הקשה! החלק האמיתי של האדם הוא לא מה שהוא מקבל במתנה מה' – החוכמה, היופי, או העושר, אלא מה שהוא משיג בהתמודדותו התמידית עם הקשיים. דרך אגב, בדיוק לפני המשנה הזאת אנחנו קוראים, כאילו מעין מבוא, "איזהו גיבור הכובש את יצרו". צריך לכבוש את היצר הרע שלנו כדי להרגיש שמחה. החלק האמיתי שלנו הוא כאשר אנו קמים בחמש בבוקר כדי ללכת לבית הכנסת, כאשר אנחנו נותנים תרומות או כאשר אנחנו מקיימים את המצווה הגדולה שהיא ללכת לצבא שלנו על מנת להגן על ארץ ישראל. הצחוק מופיע תמיד אחרי שמתגברים על קשיים, דבר המסביר את השיר 'אשת חיל', שלפי אחת מהפרשנויות, מתאר את חייה של שרה. כתוב שם: "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון". שרה היא קודם כל 'עוז', כוח של אומץ בהתמודדות שלה עם הרגעים הקשים של חייה, אבל בכל זאת היא צוחקת, כי מי שהצליח להתמודד ולהתגבר על כל מיני קשיים, יכול לצחוק אפילו על ערש דוויי. הצחוק מופיע כאשר מנהלים חיים של אתגרים והתמודדויות, כאשר מסתכלים לאחור ורואים חיים מלאים משמעות. כן, אם רוצים להיות שמחים, אפילו בסוף החיים, עלינו לקבל שהחיים שווים רק אם מנצחים את החושך שבנו ומסביבנו. לכן, שרה ואברהם קוראים לבן שלהם יצחק, כי הם יודעים שיצחק ואתו כל עם ישראל ילחמו, וינצחו את החושך. כן, כל מי ששייך לעם ישראל יכול וצריך לצחוק צחוק גדול של נצח ישראל. פרשת שבוע חיי שרהעשירפרקי אבותפרשת שבוערפואהשמחשמחהתורה ורפואה