פרשת ויצא: מה הקשר בין הזיווג של יעקב עם רחל ולאה למבצע "עמוד ענן"? יוסף ארוון, ז׳ בכסלו ה׳תשע״גפברואר 27, 2016 ע"פ שיעור של הרב ערן טמיר, שליט"א: זיווגו של יעקב עם רחל ולאה – פרשת ויצא הרב ערן טמיר הקליט דברי תורה מאלפים ביותר, על פרשת השבוע "ויצא", שדווקא נוגעים בנושא של מלחמות עם אויבינו ודנים בשאלה המוכרת לנו היטב, מהאירועים שקרו לנו השבוע (מבצע עמוד ענן). שאלה: האם יש רק להכות את האויב או ממש למוטט אותו כליל ולתפוס את השטח ממנו הוא תוקף אותנו? יש לציין שהשיעור ניתן לפני כשמונה שנים, והם מדהימים באקטואליות שלהם, גם היום! דברי התורה של הרב מתייחסים לפירוש שכתב הרב חרל"פ זצ"ל. לא היה מצורף לשיעור שלו דף מקורות, כדרכו של הרב טמיר. בכל זאת אנסה להביא כאן את עיקרי השיעור שיאפשר לנו להבין הרבה דברים מאוד עקרוניים. עניין הזיווג של יעקב עם רחל ולאה מעורר הרבה שאלות: למה יעקב בוכה אחרי שהוא פוגש את רחל, כמו שאומר הכתוב (כט', יא'): "וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ"? אומר הרב חרל"פ זצ"ל: יעקב ראה ברוח הקודש שרחל היא הזיווג שלו, אלא שהוא גם ראה שיהיה סוף טראגי לאהבה שלהם ושהיא לא תקבר לידו. אם כך, אם יעקב ידע שהזיווג עם רחל לא יגמר טוב, למה הוא בכל זאת מתעקש להתחתן איתה? למה רחל, האהבה הראשונה של יעקב, "האהבה הרומנטית שלו", כפי שקורא לה הרב אבינר שלמה שליט"א, היא אהבה עקרה? למה להבדיל, לאה הלא אהובה, דווקא היא תוליד ליעקב את רוב בניו? למה חז"ל אמרו "לאה לדורות ורחל לשעה"? הרב חרל"פ מוסיף שחכמי הזוהר אומרים: רחל היא עלמא דאיתגליא, עולם הנגלה, עולם החוץ ולאה עלמא דאתכסיא, עולם הנסתר, עולם הפנים. דבר זה רק מחזק את השאלה על האהבה של יעקב לרחל. אם היא העולם החיצוני, היא ברמה פחותה מלאה, עולם הפנים, עולם היותר קדוש. כתוב בפרשה שלנו (כח', טז'): "וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת. שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל". על כך חז"ל אומרים שלא רק שלאה הייתה גדולה בגיל, אלא גם כן מבחינת החשיבות. מלאה נולדים יהודה – המלכות, דוד המלך, משיח בן דוד; וגם לוי – הכהונה. שושלת נצחית של ממש. מרחל אמנם נולד יוסף "שטנו של עשיו". הוא מידה כנגד מידה לעשיו. נאמר בגמרא: "אין זרעו של עשיו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף", כי יוסף מכניע את כל הכוחות החיצוניים שנגד ישראל. בגמרא, מסכת עירובין נאמר: "דוד גילה מסך, ושאול לא גילה". דוד מגלה את רצון ה' בכל דבר שהוא עשה, במיוחד לפני המלחמות. לפני הקרב הוא היה מתבודד ומברר עד הסוף, בתורה, מה רצונו של ה'. הוא היה רואה במציאות, ללא מסך, ישר דרך המבט של ה', לכן הוא היה בטוח בעצמו, קשוח מאוד עם האויבים של עם ישראל, וידע, אז, לפטור את הבעיה עם הפלשתים ללא רחמים. שאול, הדמות הבולטת של בני רחל, הוא לא מגלה את המסך. לעומת דוד, הפנימי, העמוק, הוא היה שטחי, חיצוני (הלוואי עלינו שטחיות כזאת!), ולא היה יודע לגלות את המסך, לגלות את המסר של הקב"ה, את הנסתר. הוא ידע להכות האויבים קשות, אבל היה ותרן איתם. עובדה שהוא רצה לתת חנינה למלך אגג העמלקי, נגד רצונו של הקב"ה ושל שמואל הנביא, שאף הוא היה מסוגל לחדור כמו דוד, לעומק רצון ה'. שאול הוא לא יגמור את הבעיה של הפלשתים, ויתאבד כי לא ניצח במלחמה נגדם. עליו הגמרא אומרת דברים מאוד קשים: "שאול, אל כל אשר יפנה ירשיע" – רשעות מלשון רשע! – להבדיל מדוד שנאמר עליו: "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל". מה זה "שאול הרשיע"? הרי הוא נלחם כל החיים שלו בשביל עם ישראל. איך ניתן להסביר את הקושיה הזאת? אמנם הוא נלחם והפיל את רוב אויבי ישראל, אבל לא מוטט אותם, לא כבש את ארצם, ולא שלט עליהם. וחז"ל מסבירים שאם רק מפילים את האויב, עתיד הוא לקום שוב ולנקום חזק יותר. זה מעשה הרישעות של שאול. עכשיו מגיע הזמן להסביר עד הסוף את משולש היחסים יעקב – רחל – לאה. רחל היא החוץ, כפי שאמרנו. היא חייבת להופיע לפני הפנים. תפקידה להגן על לאה, כמו יוסף שהגן על משפחת יעקב במצרים. יהודה, לא מסוגל לעשות את זה, הוא היה צריך את יוסף כי במצרים, ארץ הטומאה, קדושתו של יהודה לא תפקדה. יוסף ורק יוסף מסוגל להיכנס אל תוך הטומאה החיצונית ולהכניע אותה. יוסף הוא הכוח החיצוני, השכפ"ץ, של לאה ושל השבטים. יותר מאוחר הוא יהיה משיח בן יוסף. הוא יהיה צה"ל, צבא ההגנה לישראל. הגנה דווקא. אבל כמו שאול, וכמו הצבא שלנו בימינו, הוא אינו מסוגל לתקוף על מנת למוטט לגמרי, את האויב. הוא חשוב, הוא חיוני ובלעדיו אין ללאה אפשרות לשרוד, אך הוא מוגבל. תפקידה של רחל, הוא להגן על לאה. היא חייבת להיות אשתו הראשונה של יעקב, ואת זה יעקב יודע, לכן הוא כל כך כועס כאשר הוא רואה שלבן נתן לו את לאה במקום רחל. בפרשתנו כתוב (כט'כה') "וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה. וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי". אבל הזיווג עם רחל, לא מביא ילדים. רחל עקרה. אין תוצאות סופיות של זיווג רגיל, רק אהבה גדולה חולפת, אבל רחל צריכה להיות הראשונה כדי, כאילו, להכשיר את לאה. רחל היא רק אמצעי ללאה, היא הכוח המגן שיאפשר לתוכן הפנימי של לאה להתגלות. לאה, היא צריכה להיות האישה השנייה, אחרי רחל, אבל דווקא היא מביאה בנים ליעקב. זהו קשר עמוק עם פירות. לאה, היא בבחינת הנשמה, הזיווג החשוב של יעקב ולאה , לכן כתוב (כט', ל'): "וַיַּרְא יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה. וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן. כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי". הרב טמיר מביא כדוגמא את האור והצל, שנותן הרב חרל"פ, בספרו מיעני הישועה: כאשר יש אור גדול, צריך להיות צל אם רוצים ליהנות מהאור. הצל פועל כאן כמו מסך, אבל מסך מועיל מאוד על מנת לראות את האור הגדול. הבעיה היא שלפעמים צל יותר מדי גדול, מסך יותר מדי עבה, יכול לפעול נגד האור ולהסתיר אותו. אנחנו יודעים שצריכים להיות שני משיחים. האחד, הראשון, בן יוסף, שייעלם עם בואו של המשיח השני, משיח בן דוד. משיח בן יוסף, תפקידו להגן על האור הפנימי של משיח בן דוד. הבעיה היא, וכבר ראינו את זה אין ספור פעמים בעבר, ואני מוסיף כי עוד פעם, השיעור הזה נאמר בשנת תשס"ו, ובימינו עדיין רואים זאת, שהצל יכול להסתיר את האור, לחנוק אותו. אנחנו נמצאים כנראה בתקופה של משיח בן יוסף, שכמובן, צריך לקבל את כל השבחים כי הוא הגן ומגן על עם ישראל. אבל כנראה שיש גם תקופות בהן האור נמנע מלהופיע בגלל הצל היותר מדי גדול של משיח בן יוסף. ראינו את זה עם ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, שהרס במו ידיו את ההתיישבות הקדושה של יו"ש ואחר כך של גוש קטיף. המשיח בן יוסף השתגע ולא רוצה להעביר את השרביט למשיח בן דוד, שיביא את עומק המחשבה היהודית והקדושה של דעת התורה, שייתן לנו ניצחון טוטאלי על האויבים שלנו מבלי שיהיה לנו נקיפות מצפון. יש כנראה רמז בשמו של מייסד המדינה, תאודור הרצל, שבעצם היה הניצוץ הראשון של משיח בן יוסף. הרצל יכול להיכתב גם כך: הר-צל, ערימה גדולה של צל. אז איך יגמר המבצע הנוכחי? ברגע שאני כותב שורות אלה (21/11/12), עדיין לא ברור העניין. נדמה לי שאם לא נחסל ונכבוש את עזה, זה סימן שאנחנו עדיין בתקופה של משיח בן יוסף. אם יהיה, ההיפך, פתרון יסודי וכיבוש עזה, אנחנו ניכנס לתקופה של משיח בן דוד. מי יתן וכך יהיה בעזרת ה'. פרשת שבוע ויצאטמירפרשת שבוע