ויקהל | קדושת השבת וארץ ישראל

פרשת ויקהל מתחילה בהדגשה על חשיבות השבת, על מנת להגיד לנו שהשבת, כלומר קדושת הזמן, קודמת לבניית המשכן, קדושת המקום. גם את בניית המשכן הפסיקו לבנות בימי השבת. אפילו אוהל אסור לבנות.

כדי להדגיש את הנושא יש לנו מדרש חז"ל בו כתוב: "אמר לו הקב"ה למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, אני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם".

החפץ חיים כותב על המדרש, שאם אישה מסרבת לקבל מתנה של בעלה ללא הצדקה, זה סימן שהאישה אינה מעוניינת יותר בקשר איתו. אותו דבר עם השבת. אם יהודים מסרבים לשמור את השבת, אפילו אם הם מקיימים את המצוות האחרות, זה סימן שהם מסרבים למתנה שנתן ה' באהבה רבה, אבל זה גם סימן שהם לא רוצים להמשיך את הקשר איתו. לכן נאמר שיהודי שמחלל את השבת, למרות שהוא מכבד את כל שאר המצוות, נחשב ככופר בתורה כולה.

בקשר לארץ ישראל, חשיבותה לא פחותה מהשבת וחז"ל אומרים לנו "הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה". איך נסביר שאם יהודי מכבד את כל התורה ומצוותיה, אלא שאינו מתוגרר בארץ ישראל הוא נחשב לאפיקורוס? תשימו לב שלא כתוב 'גר', אלא 'דר'. כי 'דר' פרושו שהוא קבע דירתו בחו"ל, כאשר 'גר' פירושו שהיהודי מרגיש כמו גר, לא שייך לחו"ל, אלא גר באופן זמני שם, כמו ישראלי שהוא שליח או עובד בשביל חברה ישראלית בחוץ לארץ, ומתכוון לשוב ולדור בארץ הקודש.

ארץ ישראל, גם היא מתנה יפה מהקב"ה. הרי כתוב במסכת ברכות: "תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין. אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא". מי שלא דר בארץ ישראל, כאילו מסרב לקבל את המתנה מהקב"ה. אדרבה, והרבה יותר גרוע, כשיהודים מוכנים לתת את המתנה הזאת, ארץ ישראל, לגויים! כאן מדובר ממש בעלבון שעושים לה', לכן עלינו להסביר לכל היהודים, ובעיקר לישראלים, שלא מכירים בחשיבות של ארץ הקודש, מה החומרה של המעשה הבזוי "להחזיר" חלקים מהארץ או מירושלים – העיר בה נבנה במהרה בימינו את המקדש החדש, שהם קוראים, בזלזול, "שטחים כבושים" כאילו ארץ ישראל היא נדל"ן פשוט.

בית המקדש החדש, עוד לא בנוי, כי ה' מחכה שעם ישראל יוכיח את אהבתם לארץ ישראל ולתורה. בע"ה, עוד מעט כל היהודים והישראלים יחזרו בתשובה שלמה, ויגורו כולם בארץ. אז ה' יתגלה לנו וישלח את משיח צדקנו.