רפואה בפרשת זכור: התקווה מרפאת יוסף ארוון, ו׳ באדר ה׳תשע״הפברואר 28, 2016 ארבעים שנות ניסיון במקצוע הרפואה לימדו אותי שיש שתי צורות של חולים – אלה שאין להם יותר תקווה להבריא ואלה שע"י תקווה אמיתית יצליחו להילחם במחלה עם סיכויים רבים להביסה. התקווה, הביטחון, האמונה (לא רק דתית, אגב), הם הכרחיים בתפקיד של כל אדם. בלי תקווה, האדם נתון לייאוש והוא הופך במהירות טרף למחלה. מה הקשר בין דברים אלה לפרשת זכור, שנקרא השבת, פרשת תצווה, שבוע לפני פורים? ובכן, כך מופיע שם: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך…", כלומר כאשר עם ישראל יוצא ממצב של גלות אל מצב של ירושת הארץ ובניין בית המקדש בירושלים, בדרך, עלול עמלק לפגוע בישראל. אם כן התורה רצתה לומר לנו – תזכור שכל פעם במשך ההיסטוריה כאשר אתה בדרך, דווקא שם עלול עמלק לפגוע בך. ראינו את זה מספר פעמים בהיסטוריה של עם ישראל – ביציאת מצרים, ברפידים, במדבר, כאשר אמר העם: "היש ה' בקרבנו אם אין…". כאשר העם מאבד את תקוותו, אזי קופץ העמלקי עלינו. וכך היה גם בימי אחשוורוש, כאשר כבר התחיל הישוב היהודי להתחדש בארץ ישראל. וכן בעת המודרנית – כאשר עם ישראל כבר החל לצאת מהגלות ע"י הצהרת בלפור. עמלק בגימטריה שווה 240, שווה למילה ספק. כאשר מתעורר ספק, ייאוש, פסימיות, בלב של האומה או בלב של היחיד, אזי קם עמלק ונלחם בנו. כאילו כאשר אנחנו מאבדים תקווה, אנחנו מיצרים את עמלק במו ידינו או יותר נכון במו-דמיוננו. מספיק שנדמיין את העתיד בצורה פסימית, ואז אנחנו מאבדים את כוחותינו. לכן חשוב מאד לשמור על התקווה בצורה איתנה. לדוגמה, בשנות השישים בצרפת, רופא מנוול הצליח לשכנע את החולים שלו ואת אמצעי התקשורת שהוא מצא תרופת פלא לסרטן. מאות חולים לקחו את התרופה ובאמת… נצפו הרבה מקרים של הטבה ניכרת במצב בריאותם עד שהמוסדות הרפואיים חקרו את התרופה ונוכחו לדעת שהתרופה, בעצם, לא הייתה יעילה בכלל. באותו זמן שהתפרסמו הנתונים האלה, מצב בריאותם של אותם חולים, החמיר באופן פתאומי עד כדי כך שכמה עשרות מתו בתוך שבועות מספר. תמיד ובכל מצב חשוב לתת תקווה לחולים. אישית, הבנתי שהתקווה שרציתי להעניק לחולים צריכה להיות תקווה של אמת ולא מילים יפות בלבד, מסוג 'הכול יהיה בסדר'. אני תמיד נהגתי לומר להם את האמת, כי אם לא הייתי דובר אמת, אזי החולים שלי לא היו מאמינים לדברי העידוד שלי. בכל מצב שאנחנו נמצאים, חשוב לשדר מחשבות ותפילות חיוביות לקב"ה, ואז, אם אין גזרה, ה' מגשים את המחשבות שלנו גם הן לטובה. בפרשה הקודמת, פרשת תרומה, קראנו שהארון, סמל של התורה, היה צריך להיות מצופה בזהב. המילה 'מצופה' נובעת מהשורש 'צפייה', תקווה לטוב. לכן התורה שלנו, האמונה שלנו באלוקים רחום וחנון, צריכה להיות חזקה וטהורה כמו הזהב. "קווה אל ה', חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה'" – תתחיל לקוות לקב"ה ואז ה' ייתן לך כוחות, ויחזק ויאמץ את לבך על מנת… שתוכל להמשיך לקוות! חגים ומועדים פרשת שבוע זכורעמלקפוריםתורה ורפואה